תנועת אור

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 1

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 2 אזרחי ישראל, תושבות ותושבים חברי כנסת, מנהיגים, ראשי ראשויות, אנשי עסקים, חברה וממשל שותפות ושותפים יקרים לדרך, מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הגדולות והיפות ביותר, ובאחת השעות המורכבות והמסוכנות שבהן. על הפרק מונחים אתגרי- על, הנוגעים ב יסודות אומתנו וב עתידנו המשותף, כאן בארץ ישראל: 1. האחדות, הערכים, המוסר, חדוות היצירה, התקווה, שותפות הגורל, הקיום והיעוד שלנו. 2. היכולת לעמוד מול איומים עולמיים: הגרעין, האקלים, המזון, המים, הבריאות והאנרגיה. 3. הפגיעה ב מרכיבי חיינו; ביטחון האישי, בדיור, בתעסוקה, בחינוך, בתשתיות, בבריאות ובתחבורה. לצד הצמיחה ומצבנו הכלכלי הטוב בכל הזמנים, יוקר המחייה והדיור עולים, מתעצמים הפערים בין אוכלוסיות ומקומות והקיטוב החברתי הולך וגדל. כל זאת בשל היעדר חזון מאחד, הערכות משותפת לאתגרים הצפויים, תכנון נכון-איכותי- ארוך טווח וביצוע בסדר גודל לאומי - במועדים ובמקומות הנכונים. לפיכך, עלינו לפעול בסדר גודל, שאינו נופל מהקמת המדינה. כן. ישנו מהלך אחד גדול, הכרחי, שיכול לחבר אותנו, לחזק את ישראל כולה על כל חלקיה, בכל מקום ולכלל תושביה. לדורות. בשנת המאה למדינת ישראל, נחיה כאן לא פחות מ- 17 מיליון תושבים וכנראה קרוב ל- 20 מיליון, אנחנו מכפילים את עצמנו ועל כן עלינו להקים את המדינה שוב, בדור שלנו. במו ידינו. הצמיחה הדמוגרפית הייחודית לישראל, מצב בו היו רוצות להיות כל מדינות העולם המערבי, הוא הפתרון ולא הבעיה. יחד עם זאת, הוא זקוק למצפן, לתשתיות, לכלים – צריך קברניט שינווט את הספינה הישראלית לחוף המבטחים הרצוי. הקברניט לו אנחנו מחכים - הוא אנחנ ו, אזרחי המדינה הפועלים לקידומה. בעוד שרוב אזרחי ישראל גרים ב"מרכז", הגם שהוא יקר, צפוף, מזוהם וקורס עד למצב שאינו יכו ל להכיל עוד תושבים רבים ולא יכול לשאת בעומס הלאומי המוטל עליו, 75% משטח המדינה, בעיקר בצפונה ובדרומה, משוועים מזה דורות לתושבים רבים – זהו למעשה המפתח, שיאפשר איכות ושגשוג לכלל המדינה, ככל שנוכל להפוך שטחי הזדמנות אלו לזמינים ומזמינים. זוהי השעה לארגן מחדש את מדינת ישראל ב- 3 מרכזים , חבלי ארץ, ערים שוות ושכונות קהילתיות. במהלך אחד, להקל את הלחץ מירושלים ומגוש- דן ולהפוך את הנגב והגליל למרכזים עצמאיים, שווקים צומחים, אבן שואבת לתושבים ועסקים, יזמים והשקעות, יוצרים וחלוצים. מיליוני תושבים, מסה קריטית איכותית, פורצת- דרך, שתחולל ביקוש לנגב ולגליל, ותביא חוסן ושגשוג ל"פריפריה". באופן זה, המרכזים החדשים בנגב ובגליל יהפכו לעתודות ולפתרונות לאתגרים הגדולים מבית ומחוץ של תושבי ואזורי המדינה כולה. לפעול. אחרת. "באין חזון יפרע עם"! הצורך בחזון למדינת ישראל התעורר לפני כ- 6 שנים, עת נוכחנו שממשבר למשבר, אין לנו (כמדינה) את הידע וה כלים להתמודד עם הגידול הדמוגרפי, הפירוד, האתגרים הגדולים מצד אחד, וההזדמנויות הענקיות, מצד שני. הבנו שמאז בנימין זאב הרצל וימי קום המדינה, לא נבנתה אסטרטגיה לאומית, כוללת ומכלילה.

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 3 חזון וחוז ה לאומי חדשני החלטנו לצאת ללימוד ולחשיבה, מבוססי שותפים, נתונים, השוואה למדינות ולמצבים אחרים בעולם, כדי שנוכל ליצור תמונה עדכנית של המצב הנוכחי, לייצר תרחישי עתיד, ומשם לגזור את הפעולה המשמעותית, שעלינו לקחת על כתפינו בדורנו, לבנות את הכללים והכלים, את הה סכמות שיחברו אותנו, היום ולדורות, במאות השנים הבאות. החזון ותוכנית הפעולה למימושו מוגשים בזאת, בענווה ובחרדת קודש, לאחר עבודה מאומצת של הצוות המופלא במעבדת גוטסמן לעתיד ישראל בתנועת אור, יד ביד עם למעלה מ- 450 שותפים פעילים, יחידים וצוותים מקצועיים מהמגזרים הממשלתי, החברתי והעסקי. החזון והתוכנית מבוססים על איסוף נתונים, מידע ומחקרי עומק, לצד מבחן בשטח, תוך כדי פיתוח התוכניות והיוזמות ברשויות ובשכונות בנגב ובגליל. אל מול עינינו, מתחילת הדרך, עומדת רווחתם של תושבות ותושבי מדינת ישראל וחוסנה של האומה. לצד יוזמות- העל הצבנו את "האדם במרכז" (החדש) וביקשנו למצוא את האקו- סיסטם המיטבי, שכל אזרח ואזרחית יכולים למצות את חייהם בו באיכות החיים הטובה ביותר, לחיות חיי משמעות וערכים, בסביבה הבטוחה והשופעת ביותר שיכול בן- אנוש לבקש ולקבל. זאת, לצד חשיבה אינטגרטיבית, הלוקחת בחשבון את כל תחומי חיינו ומביאה אותם למיצוי: במדיניות, תכנון, ניהול, ביצוע ומדידה, כל אחד לחוד ושזירתם יחד, למארג מאוחד, המשלב בין המאקרו- השָמיִם, למיקרו- לקרקע. ביקשנו להציב סולם מחבר, שיאפשר לנו להפוך את החיים שלנו כאן לחיים הטובים ביותר בכל מובן ומימד. זכי נו, בתנועת אור, לחלום, ללחום, להלחים ולהחלים, להקים ולהרחיב עשרות ישובים וערים, להביא כ- 50,000 חלוצי חזון וחדשנות ל- 64 הקהילות שסייענו להן להתגבש בנגב ובגליל, ליצור החלטות ממשלה, לנתב תקציבי עתק ולראות את כל שאמרו שאיננו אפשרי, קורם עור וגידים, הלכה למעשה. מתוך ההצלחה והכשלון, בהבנה שעושים את מה שצריך ולא רק את מה שאפשר, מתוך הבנה שזו רק ההתחלה, אנו מזמינים את כל המעוניין להוסיף נדבך ומטען משלו לחזון ולחוזה הלאומי המתהווה. ברגשי אחריות, אנו מתכבדים להציב ולהציע את חזון "ישראל - 2048 עתיד משותף" , שבליבו יוז מת המרכזים החדשים של ישראל – התוכנית והיוזמה שיכולים להפוך את מדינת ישראל למדינה שהכי טוב לחיות בה. בעולם. כי יש רק דרך אחת שבה אפשר לחזות את העתיד והיא - לבנות אותו בתום, באור ובאהבה – כעת. במו ידינו. בברכת בניין העם והארץ, רוני פלמר מייסד- שותף ומנכ"ל תנועת אור מזכ"ל מועצת המאה

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 4 במסמך זה מובאים עיקרי תוכנית המאה וכן עיקרי תוצרי המחקר, הלמידה והעבודה המשותפים, שהובילו לפיתוח התוכנית. לב המהלך והתנאי המרכזי להצלחת התוכנית, מותנה בהגירה משמעותית ביותר אל הנגב והגליל. לשם כך נדרשים אזורים אלה לעבור תהליך פיתוח מואץ בכלל תחומי החיים, כך ש יהפכו למוקדי משיכה ויהוו חלופה אטרקטיבית עבור מגוון אוכלוסיות במדינת ישראל. בהתאם לכך, מובאים הפרקים הבאים: ▪ מדוע לתכנן לשנת המאה? ▪ יצירת מסה קריטית חיובית בשלושת המרכזים – מה הופך אזור למבוקש? ▪ התפישה התכנונית ▪ יוזמות משנות מציאות ▪ סקירות ב- 8 תחומי חיים: דיור בעיר ובכפר; תעסוקה וצמיחה כלכלית; תחבורה; בריאות; חינוך; תיירות, תרבות ופנאי; סביבה, שטחים פתוחים וחקלאות; וביטחון אישי. זוהי שעת כושר ועת רצון לפתוח את הפרק הבא בתקומתה של מדינת ישר אל. בטוחים אנו, כי תכנון ומדיניות ממשלתית מונחי חזון, מנגנוני ביצוע ויוזמות פורצות דרך - הם המפתח להתמודדות מיטבית עם אתגרי היום והמחר, וכי יש בהם כדי להצעיד את מדינת ישראל לעבר עתיד משגשג ולהבטיח, כי תהיה למדינה שהכי טוב לחיות בה.

© מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור תוכן העניינים דברי מנכ"ל תנועת אור .................. ...................................................................... 2................... מה במסמך זה?............ .................. ..................................................................... 4................... מדוע לתכנן לשנת המאה? ................................ ................................ ..................................... 6 מהלך העבודה ................................ ................................ ................................ 8..................... החזון: שלושה מרכזים משגשגים בישראל – במרכז, בגליל ובנגב ................................ 9.................... יעדי העל ................................ ................................ ................................ 13 .......................... צעדים משני מציאות – יוזמות תוכנית המאה ................................ ................................ 14 ........... שותפים בצוותי עבודה לפי תחומי חיים ................................ ................................ 21 ................... יצירת מסה קריטית חיובית בשלושת המרכזים ................................ ................................ 26 ......... התפישה התכנונית .............................................................................................................. 34 יוזמות משנות מציאות במרכזים החדשים של ישראל ................................ 40 ................................. חבילת צמיחה ברמה הלאומית ................................ ................................ 42 ................................... חבילת צמיחה ברמה האזורית ................................ ................................ 46 .................................... חבילת צמיחה ברמה העירונית- קהילתית ................................ ................................ 51 ..................... דיור בעיר ובכפר ................................ ................................ ................................ 54 ................. תעסוקה וצמיחה כלכלית ................................ ................................ 66 ..................................... תחבורה ................................ ................................ ................................ 78 ........................... בריאות ................................ ................................ ................................ 88 ............................ חינוך ................................ ................................ ................................ 96 ............................... תיירות, תרבות ופנאי ................................ ................................ ................................ 105 ........ סביבה, חקלאות ומרחב פתוח ................................ ................................ 116 ............................. ביטחון אישי ................................ ................................ ................................ 124 .................... נספחים ................................ ................................ ................................ 135 ......................... נספח א' - תחזית לאוכלוסיית ישראל בשנת 2048 ................................ 136 ...................................... נספח ב' – מרחבי תפקוד אזורי ועירוני ................................ ................................ 137 ....................... נספח ג' – מ פות "ישראל "2048 ................................ ................................ 140 .............................. נספח ד' - רשימת שותפים מלאה - חזון "ישראל – 2048 עתיד משותף" ................................ 149 ........

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 6 ב- 75 שנות קיומה, מדינת ישראל הגיעה להישגים אדירים, לשגשוג ולצמיחה כלכלית והיא נמנית בין המדינות המפותחות והמובילות בארגון ה- OECD ובעולם. עם זאת, שנים שהיא מתמודדת עם אתגרים, אשר פוגעים בתנופת צמיחתה ואשר מהווים סכנה קיומית להווה ובוודאי לעתידה. מדינת ישראל עתידה להכפיל את אוכלוסייתה עד לאמצע המאה, והאתגרים, אשר אנו ניצבים בפניהם, ילכו ויחמירו אם לא נפעל כעת, במדיניות, בתכנון ובביצוע. בפועל עלינו להקים את מדינת ישראל שוב בפחות מ- . 30 שנה על סדר היום עומדים בין השאר האתגרים הבאים: 1 ▪ מגמות נמשכות ביוקר המחיה ובתוך כך עלייה של 70% במחירי הדיור בעשור האחרון ▪ אובדן משילות ופערים בתחושת הביטחון האישי בין קבוצות אוכלוסייה ובין חלקי הארץ ▪ צפיפות בלתי נסבלת בכבישים – המדינה הצפופה ביותר ב- OECD ▪ אובדן אמון במערכת הבריאות הציבורית, הבא לידי ביטוי בצריכת יתר של שירותי בריאות פרטיים ▪ אי-י ציבות שלטונית וקושי בהגעה להסכמות ▪ אי שוויון גבוה (ציון 35 במדד ג'יני) ופערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה ובין מרכז הארץ לבין הנגב והגליל במגוון תחומי החיים ▪ היחלשות האתוס הלאומי המאחד ושסעים של ממש בין קבוצות אוכלוסייה ▪ פסימיות של אזרחי ישראל בנוגע לעתיד – מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור תנועת אור (דצמבר 2021 ) עולה כי 56% מהתושבים בישראל חושבים שבשנת 2048 יהיה רע יותר מעכשיו, 60% מהתושבים סבורים ש מדינת ישראל לא תספק את צרכי האזרחים בצורה טובה ו- 75% מאמינים כי צפיפות ה אוכלוסייה תהיה בלתי נסבלת כל אלה ועוד משליכים כבר היום על יכולת המדינה להמשיך את מגמת ההתפתחות הקיימת והם אף עתידים להחריף עם הגידול הדרמטי ב אוכלוסייה . בחינת המגמות והתחזיות לעשורים הבאים מצביעה על כך ש בשנת ה- 100 למדינה תמנה אוכלוסיית ישראל כ- 17 מיליון תושבים . על סמך המגמות הנוכחיות, כ- 13 מיליון איש צפויים לחיות במרכז הארץ ו- 4 מיליון בלבד צפויים להתגורר בנגב (נפת באר שבע) ובגליל (מחוז הצפון ונפת חיפה) – 75% מתושבי המדינה יצטופפו ב- 25% בלבד משִטחה. מגמות אלו מעצימות את תלותה של המדינה במרכז כלכלי אחד. מרכז זה הינו תוסס ומושך, אך נמצא בפיגור של 50 שנה מבחינת איכות התשתיות, כאשר לא תהא אפשרות (ואף לא נכון) להשלים את אלה ולזרז את פתרונות הדיור הנדרשים למרכז הביקוש היחיד בישראל. מרכז זה הולך ונשחק עקב מחירי דיור מרקיעי 1 למידע מקיף על האתגרים עימם מתמודדת מדינת ישראל ר' פרקים בתחומי חיים בהמשך מסמך זה.

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 7 שחקים, צפיפ ות, פקקים, זיהום אוויר והיעדר עתודות קרקע . זאת לצד דחיקה של אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית- חברתית לנגב ולגליל, אשר נמצאים כבר היום בפער למול מרכז הארץ, בשורת תחומי חיים, לרבות הדיור, התעסוקה, התחבורה, הבריאות והחינוך. לאורך השנים, התמקדו התכנון והביצוע במדי נת ישראל בביקוש הקיים, באופן שהמשיך את מגמות הביקוש למרכז. משמעות הדברים הינה, כי הקצאת עיקר המשאבים הייתה תמיד ועודנה, לאזור המרכז, ו הימנעות ברורה ועקבית מפיתוח הולם ושוויוני של הנגב והגליל. במבט צופה פני עתיד, תוצאת הדברים היא יצירת עומס עצום על מרכז הארץ, שעלול בסופו של תהליך להוביל לקריסת התשתיות ומערכות החיים בו, ובפועל – לפגיעה אנושה במנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל, הנמצאים כיום כמעט בלעדית במרכז . על מנת להתמודד עם אתגר הכפלת האוכלוסייה הצפויה עד לשנת 2048 , ועל מנת למנף את הישגי המדינה, כך שיחלחלו ויגיעו אל כלל אזורי ואזרחי המדינה, קרי, ליצור איזון והכללה, יצאנו למהלך מקיף ומשמעותי ליצירת חזון ותוכנית כוללת למדינת ישראל. התוכנית מציגה אסטרטגיה ופעולות מעשיות ליצירת 3 מרכזי חיים בישראל, ופורשת את מפת הדרכים לפיתוח הנגב והגליל, כמרכזי חיים חסונים ומשגשגים בזכות עצמם, המצעידים קדימה, לצד המרכז הקיים בגוש דן- ירושלים, את מדינת ישראל כולה. כל זאת, בראייה צופת פני עתיד אל עבר שנת ה- 100 למדינה – שנת ,2048 לצד הכורח בהתנעת הליך חשיבה ארוכת טווח מזו, המנסה להביט אל עבר האתגרים של המאה ה- - 22 מקצת מזרעיה, על הדור שלנו לזרוע, מעתה ובעשורים הקרובים, על מנת להבטיח עתיד בר קיימא ושגשוג גם לדורות הבאים. שינוי מגמות בתכנון, בהשקעה וביישום, יכול להבטיח חיים טובים ומשגשגים במרכז הקיים, תוך יצירת שני מרכזים, מנועי צמיחה, מוקדי ביקוש, שיאפשרו חיים בטוחים ומשגשגים לעשרות מיליוני אנשים לדורות .

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 8 מתוך הבנת גודל האתגר ומשמעותו הרת הגורל לעתידה של מדינת ישראל, אנו בתנועת אור, מובילים את חזון "ישראל – 2048 עתיד משותף", יחד עם מעל ל- 450 שותפים בכירים בחברה הישראלית .2 במסגרת העבודה המשותפת התבצע תהליך עומק לבחינת האתגרים, החסמים והפערים הקיימים, אשר יש בהם כדי חלילה, למנוע את המשך צמיחתה של מדינת ישראל. תהליכי הלמידה והעבודה המשותפים, כללו כינוס של בכירי המשק והחברה הישראלית משלושת המגזרים – הממשלתי, העסקי והחברתי, גיבוש "מועצת המאה" - המורכבת מראשי הנציגויות וההתאגדויות המרכזיות בארץ, 3 ביסוס צוותי עבודה מקצועיים ב- 8 תחומי חיים, מאות פגישות, מחקרי עומק ובחינת עשרות מקרי בוחן ממדינות שונות בעולם. בלב התוכנית עומדת התובנה, כי עלינו לבסס תפישות וכיווני חשיבה פורצי דרך ומשנֵי מציאות, לתכלל את ההצעות שקיימות שנים ולא מומשו ו להציע ארגז כלים, המאפשר תכנון ארוך טווח, במקביל לפעולות יישומיות ב טווח המיידי, במכלול תחומי החיים . 2 ר' רשימת השותפים בנספח . הרשימה כוללת גורמים בכירים מהאקדמיה, גורמי ממשל בכירים, בכירי המשק והמגזר העסקי, גורמים מובילים ברשויות המקומיות, גורמים מובילים מהחברה האזרחית וה מגזר השלישי ועוד. 3 במועצת המאה חברים הגופים הבאים: נשיאות המגזר העסקי בישראל, מרכז השלטון המקומי, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ( IATI ), נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, מועצת הנגב, איגוד ההיי- טק הישראלי ותנועת אור.

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 9 מתוך פעילות תנועת אור והישגיה בשטח ב- 20 שנה האחרונות ובמסגרת העבודה עם שותפים במהלך 8 השנים האחרונות, עלו שאלות בנוגע למהלך משנה המציאות, אשר יש בו כדי להביא פתרון בר-קיימא לכלל האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל, בכל מקום ולכלל האוכלוסייה. מהלך מרכזי אחד, שיש בו כדי לחבר את החברה במדינת ישראל ו להשיב לציבור את האמון והתקווה בשגשוגה העתידי של מדינת ישראל. במסגרת זאת, נבחנו מודלים שונים, אשר יש בהם כדי לתת מענה שלם לאתגרי העל, אשר צוינו לעיל. מתוך עשרות מקרי בוחן ובניהם בחינה מעמיקה של תהליך הקמת המדינה, עלתה התובנה, כי הפתרון נעוץ בדמוגרפיה הייחודית של מדינת ישראל . זה עשרות שנים, רובה ככולה של הצמיחה מתרכזת במרכז הארץ, כך שלמעשה עד היום הוקמה רק רבע ממדינת ישראל. המרכז המשגשג של מדינת ישראל, מהווה אבן שואבת עבור אוכלוסייה, תעסוקה, חברות, מוסדות והון אנושי איכותי, המבססת את הצלחתו ואת שגשוגו. חרף האמור לעיל, כבר כיום מדינת ישראל מצויה בנקודה בה הביקוש הופך מגורם הצלחה, לאבן נגף ולמעמסה על מרכז הארץ , בפרט בהיבטי תשתיות, תחבורה ודיור, יוקר המחיה והגדלת הפערים במרכז הקיים ובינו לבין דרומה וצפונה של המדינה. בזמנים, בהם מירב ומיטב האוכלוסייה ההולכת וגדלה מבקשת לגור, לעבוד, לבלות ולהנות מיתרונותיו של המרכז, המהלך המתבקש הוא הפחתת העומס במרכז באמצעות המשך הקמתה של מדינת ישראל בעוד שני מרכזים בנגב ובגליל והפיכתם למוקדי ביקוש לכל . תוכנית המאה מבקשת לתת מענה לכלל היעדים, האתגרים וההזדמנויות הלאומיים. לשם כך, היא מבססת את הנגב ואת הגליל כמנועי צמיחה לאומיים, ומעמידה בראש סדר העדיפויות את הפיכתה של ישראל למדינה שיש בה שלושה מרכזי חיים עצמאיים ומשגשגים , המקיימים ביניהם יחסי גומלין. סדר יום זה, מעמיד את פיתוח הנגב והגליל כפתרון וכמפתח להבאת מזור לשאר חלקי המדינה ובתוך כך גם לאזור תל אביב – ירושלים. המפות בעמודים הבאים ממחישות כיצד יראו הנגב והגליל בשנת .2048

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 10 המפה הי נה בסיס להעמקה בתוכניות מפורטות

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 11 המפה הינה בסיס להעמקה בתוכניות מפורטות

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 12 המפה הינה בסיס להעמקה בתוכניות מפורטות

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 13 על מנת להפוך את החזון למעשה, תוכנית המאה מציעה מפת דרכים ותוכנית כוללת לפיתוחם של שלושה מרכזי חיים משגשגים בישראל , לאור עקרונות ויעדי צמיחה ברורים ובמרכזם: ▪ 4.5 נפת חיפה) ו + מיליון תושבים בגליל (מחוז הצפון 3.5- מיליון תושבים בנגב (נפת באר שבע) ▪ תכנון של 550 אלף יחידות דיור בנגב ו- 250 אלף בגליל בנוסף ליחידות הדיור המתוכננות כיום ▪ ביסוס תשתיות כלכליות ל- 3.4 מיליון משרות בנגב ובגליל מתוכן 2.23 מיליון משרות חדשות 4 ▪ הגדלה של פי 5 לפחות בנתוני לינות התיירים בנגב ובגליל ▪ הקמת 4 מרכזים אקדמיים משמעותיים בנגב ובגליל ותוספת של 200,000 סטודנטים עד 2048 ▪ הגדלת כמות המים המותפלים מכ- 600-650 ממ"ק היום ל-כ- 1,750 בשנת 2048 ▪ הפקת 95% מביקוש האנרגיה הלאומי על בסיס אנרגיה מתחדשת והקמת תשתיות ההפקה והאגירה הנדרשות לכך ▪ הגדלת ייצור המזון המקומי ל- 75% מתוך סך הביקושים לחיזוק העצמאות התזונתית ▪ איזון ברמת שירותי הבריאות, החינוך, הרווחה, הפנאי, התרבות והאומנות, בין שלושת המרכזים ▪ ייצוב יוקר המחיה ומחירי הדיור ▪ שיפור כולל במדדי איכות החיים, החוסן והביטחון האישי בכל מרחבי המדינה 4 בחלוקה לאזורים מדובר על כ- 1.2 מיליון משרות בנגב וכמיליון משרות נוספות בגליל

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 14 תוכנית המאה מתמקדת בקידום יוזמות משנות מציאות ברמה הלאומית, האזורית והמקומית, מתוך עיסוק והעמקה בשמונה תחומי חיים מרכזיים: דיור בעיר ובכפר; תעסוקה וצמיחה כלכלית; תחבורה; בריאות; חינוך; תיירות, תרבות ופנאי; סביבה, שטחי ם פתוחים וחקלאות; וביטחון אישי. לאורך השנים, מתבצעים התכנון והפיתוח של תחומי חיים אלה במדינת ישראל באופן דיפרנציאלי. משרדי הממשלה וגופיה המקצועיים פועלים כל אחד בגזרתו, תוך שחסרה הפרספקטיבה המכלילה וההוליסטית, אשר תופסת את יחסי הגומלין ההכרחיים בין תחומי החיים. אופן פעולה זה יש בו כדי ליצור חוסר איזון בין תחומי החיים השונים, למנוע את פיתוחו של אזור לכדי אזור ביקוש משמעותי ולמנוע צמיחה דמוגרפית משמעותית הכרחית. על מנת להביא את מימוש מהלך פיתוח הנגב והגליל לכדי מרכזים חדשים, קיים צורך לאגם את המשאבים הנדרשי ם וליצר סדר יום במסגרתו, יפעלו כלל המנגנונים הממשלתיים מתוך הטמעת תפי ש ת פעולה משותפת ותוך שילוב הזרועות ההכרחי. היוזמות נחלקות ל 3- רמות פעולה : 1 . צעדים ברמה הלאומית 2 . חבילות של יוזמות ברמה האזורית – ברמת האשכולות, וכן ב חבלי ארץ וב מטרופולינים בתחומם 3 . חבילות של יוזמות ברמה העירונית- קהילתית הנחת המוצא הינה, כי על מנת להצליח, נדרש מהלך משולב בין 3 הרמות, המחבר תהליכים הדורשים קידום מלמעלה למטה ( Top-Down ), לבין צעדים הדורשים תכנון, אימוץ וקידום מהשטח ( Bottom-Up ), בתוך מסגרת סדורה שחוזרת על עצמה בכל אזור או עיר ומאפשרת יישום רעיון גדול ומורכב, באמצעות פעולות פשוט ות ומעשיות. להלן יוצגו עיקרי היוזמות בקצרה. לפירוט מלא ר' פרק "יוזמות משנות מציאות במרכזים החדשים של ישראל". ביסוד פיתוחם של שלושה מרכזי חיים משגשגים בישראל, עומדת הדרישה לקידום שורת הכרעות ברמה הלאומית , הנחלקות להכרעות עקרוניות- תפישתיות - אשר בעיקרן אינן מחייבות הוצאה תקציבית משמעותית מידית, אלא קובעות כיוון ודרך; ולצעדים, המחייבים השקעה כספית משמעותית - ממשלתית לצד חוץ ממשלתית, שיש בה כדי להוביל לאימפקט כלכלי וחברתי בסדרי גודל היסטוריים, כדלקמן:

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 15 א. קבלת החלטה אסטרטגית – החלטת ממשלה או חוק, לקידום ולביסוס המרכזים החדשים של ישראל. ב. הקמת " רשות המרכזים החדשים " כמנגנון ניהול, תכלול ותיאום עבודת הממשלה לקידום המרכזים. ג. קידום רגולציה במסגרתה ייקבעו קריטריונים ופרמטרים מחייבים במסגרת עבודת הממשלה, המבטאים את היעדים הנדרשים לפיתוח המרכזים החדשים. א. הגדרת יעדי האוכלוסייה לשלושת המרכזים ותכנון מתארי תואם לערי ול יישובי הנגב והגליל - עדכון התוכנית האסטרטגית לדיור 2040 על כל פרקיה, 5 ליעדי אוכלוסייה של 3.5 מיליון תושבים בנגב ו- 4.5 מיליון תושבים בצפון. ב. תכנון חבלי ארץ ותוכניות לביסוס ולפיתוח מרקמים עירוניים בהתאם ל תפקודן המרחבי: • עיר מטרופולין: עיר הליבה של האזור המטרופוליני, מונה מעל למיליון תושבים. עיר המטרופולין תתוכנן במרקם אורבני אינטנסיבי, בצפיפות גבוהה במיוחד, ותרכז שירותים ברמה מחוזית ותשתיות תחבורה משמעותיות המתנקזות למע"ר ממגוון כיוונים. תחת הגדרה זו מצויות חיפה ובאר-שבע. • עיר מטרופולין משני: עיר או גוש ער ים גדול (עיר מסדר גודל שני או עיר שניונית) בעלי השפעה אזורית חזקה המאכלסת 250-750 אלף תושבים. העיר משמשת מרכז שירותים אזוריים ברמת חבל הארץ. היא מתפקדת בחפיפה עם מרחב ההשפעה של עיר מטרופולין גדולה ממנה או לחליפין, כמרכז עצמאי, במקרה שמדובר בחבל ארץ מבודד ו מרוחק מן המטרופולין הראשי (למשל, אילת). להגדרה זו מתאימים גוש צח"ר, גוש נצרת, עכו, כרמיאל, דימונה ואילת. • עיר צמיחה: עיר או גוש ערים קטן (עיר מסדר גודל שלישי או עיר שלישונית) בעלי פוטנציאל צמיחה ותפקוד כמרכז ברמה מקומית מוגבלת, המאכלסת 100-200 אלף תושבים. אלו ערים שצפויות לצמוח במהירות ועשויות לזכות בעתיד הרחוק במעמד עיר מטרופולין משני. להגדרה זו מתאימות, בין היתר, ערד, ירוחם, אופקים, שדרות, מצפה רמון, בית שאן, מעלות, קריית שמונה ועוד. להגדרה זו מתאימות גם ערים חדשות, בהן כוסף, נווה גוריון וקצרין. 5 החלטת הממשלה 2457 קבעה במרץ 2017 , יעדי דיור לתכנון מפורט עד שנת 2040 שתאפשר את יצירת המלאי התכנוני הנדרש לצרכים העתידיים של האוכלוסייה הגדלה במדינת ישראל. תוכנית הפעולה שמקודמת מאז בעקבותיה בידי מינהל התכנון ושאר משרדי הממשלה ורשויותיה, היא תוכנית לטווח א רוך, בראיה אינטגרטיבית שמתבססת ככל האפשר על מדיניות התכנון הארצית בדגש על תנאי דיור איכותיים, נגישות להזדמנויות, תוך ייעול השימוש במשאב הקרקע . תוכנית הפעולה הינה תוכנית אחת המורכבת ממספר פרקים שמייצרים יחדיו את התמונה הכוללת: דיור, תעסוקה, שטחים פתוחים, ת שתיות הנדסיות ותחבורה .

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 16 ג. יצירת תוכניות לפיתוח ערים ויישובים חדשים ותכנון ופיתוח אזורי ספר: ▪ תכנון הקמת והרחבת ערים חדשות וביניהן: ערי צמיחה חדשות (נווה גוריון, ציחור, קצרין) ו"עיר עתיד" בין באר שבע לאילת אשר תאכלס מעל ל- 2 מיליון תושבים. 6 ▪ הגדרת אזורי ספר, המנותקים ממרכז מטרופולינ י, בהם ייבחן הצורך להקמת ישובים חדשים ולחיזוק קיימים כבסיס לפיתוח ארוך טווח בדגש על אזור "קדמת נגב" , הערבה, פִתחת ניצנה וכו'. ▪ הכנת תוכנית לאומית לחיזוק החקלאות. א. פיתוח תשתיות בנגב ובגליל בתחום התחבורה – הקמת שדות תעופה בינלאומיים משלימים לנתב"ג, קידום רשתות תחבורה ציבורית מתקדמת המקשרות את מרכזי החיים בתוך מחוזות דרום, צפון וחיפה, קידום הרחבה ופיתוח של מסילות רכבת מהירה בין המטרופולינים. ב. תשתיות מאפשרות (שאינן תחבורה) – פריש ת התשתיות הדרושות לפיתוח בעוד מועד, 7 יישום של המלצות הוועדות לשוויון בשירותי הבריאות ותמ"א ,49 8 הקמת "עמק מימן ירוק" בנגב ובערבה וכו' ג. קידום תוכנית דיור והתיישבות לאומית ד. מנועי צמיחה כלכליים – תרבותיים – אקדמיים - העתקת המש"אות לאזור תעשייה ציפורית והרחבת מכון ל ש ם, הקמת מוסדות אקדמיים להכלת 200 אלף סטודנטים, העתקת מכון וולקני לגליל ה. מנועי צמיחה חברתיים – האצת הסדרת החברה הבדואית, השלמת מהלך מעבר צה"ל לנגב חבל ארץ הוא היחידה בתוך אשכול הרשויות, בה מתנהלים חייו של התושב על כלל מרכיביהם. זהו מרחב תפקודי הסובב ונשען על מרכז עירוני חזק המתפקד כליבת החבל. הערים המרכזיות בחבל הארץ, עשויות לעמוד בפני עצמן, או לתפקד כמרקם עירוני מחובר . צמיחת החבל כמכלול, הוא המנוע ליצירת ביקושים ל מגורים, ל תעסוקה, ל תרבות וכיו"ב. אשכול הרשויות י קבל לידיו וי פעיל את החבילות ברובד האזורי, וכן יתכלל את שיתופי הפעולה הנדרשים בין הרשויות והשחקנים הרלוונטיים בשטח. בשלב הראשון, תתוקצב לכל אשכול רשויות, הכנת תוכנית אסטרטגית 6 "עיר עתיד" – בראייה ארוכת טווח לעבר המאה ה 22 שמחשבות ראשונות על מקומה ותכנונה חייבות להתחיל בשנים הקרובות. 7 התשתיות – אנרגיה, תקשורת, מים, ביוב, מחצבים, מבני ציבור, בתי עלמין – חייבות להקדים את פיתוח הנגב והגליל, כדי לאפשר את צמ יחת הערים והיישובים באופן שיגרום לביקושים. 8 שינוי 20 לתמ"א 1 (תמ"א 49 ) פרק מוסדות בריאות בחטיבת ציבור וקהילה. מטרת התוכנית הינה להתוות מדיניות עדכנית למיקומים המותרים להקמת מוסדות בריאות, על מנת לתת מענה לצורכי מערכת הבריאות, תוך התחשבות בצפי גידול האוכל וסייה, צפי המיטות הנדרשות, והזדקנות האוכלוסייה .

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 17 אזורי ת, ולאחר מכן יוגש תקציב ל מימוש היוזמות שיוגדרו בה. היוזמות תתבססנה ברובן על נכסים אזוריים בני קיימא, היכולים להפוך למנועי צמיחה, רצוי עם חיבורים למגמות בינלאומיות, במטרה לייצר באמצעותם צמיחה כלכלית אזורית מכלילה. תכנית היישום האזורית, תכלול בין השאר המלצות ל הליכי תכנון נדרשים, קידום מדיניות מנגנוני מימון ותקצוב ופיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים-חברתיים, בעיקר ב נושאי הליבה, סביב הנכסים האזוריים, במטרה למצות את הפוטנציאל שלהם . מימון החבילה יהיה מותנה בקיומן , או בקידומן בעדיפות גבוהה, של תשתיות אזוריות, או מקומיות וביכולת להוצאתה לפועל. ההערכה היא, כי בנגב ובגליל יש כ- 16-14 חבלי ארץ להם ניתן להקצות חבילות אזוריות . רוב חבלי הארץ חופפים לאשכולות הרשויות כאשר אשכולות גדולים במיוחד (למשל נגב מזרחי, כינרת- עמקים וגליל מזרחי) מכילים מספר חבלי ארץ. מטרופולינים ראשיים וסביבתם הקרובה (קרי באר שבע וחיפה) יוגדרו כחבלי ארץ לצורך חבילה צמיחה אזורית. המפות שלהלן ממחישות את התפישה האזורית ב"תכנית המאה". המפות כוללות מרקמים מטרופולינים (ראשי/ משני/ עיר צמיחה), אשכולות מורחבים (כולל רשויות סמוכות שאינן חברות היום באשכול הרשויות), חבלי ארץ וערים וישובים חדשים. המפות פורשות יוזמות- על מתוכננות או מוצעות. הגדרת היוזמות המלאה לביצוע תעשה על בסיס תוכניות האב האזוריות שיוכנו תחת האשכולות ותוכניות משלימות עירוניות.

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 18 המפה הינה בסיס להעמקה בתוכניות מפורטות

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 19 המפה הינה בסיס להעמקה בתוכניות מפורטות ▪ חיזוק אשכולות הרשויות וחבל י הארץ בתוכם ▪ פיתוח מרקמים עירוניים המריכיבים את ה מטרופולינים: עיר מטרופולין (חיפה ובאר שבע) - מעל מיליון תושבים ; עיר מטרופולין משני (עיר המהווה מוקד מטרופוליני משני למשל דימונה, נתיבות, אילת, גוש נצרת, גוש צח"ר, עכו-נהריה) – מעל 250 אלף תושבים ; עיר צמיחה ( עיר בעלת כושר גידול משמעותי ותפקוד כמוקד מקומי) – מעל 100 אלף תושבים ▪ פיתוח קלאסטרים כלכליים והתמחויות על בסיס נכסים אזוריים ▪ הגדרת חבלי ארץ תפקודיים, שמרכיבים את האשכול ובניית כלים לניהולם היעיל במסגרתו ▪ תרבות ואמנות, שירותים חברתיים וביטחון אישי, כגורמים משלימים להגברת הביקוש ▪ מערכת חינוך, השכלה והכשרה אזורית יוצאת דופן, מכוונת ל התמחויות האזוריות ▪ רשויות תחבורה אזוריות/מטרופוליניות – ניהול יעיל של התחבורה הציבורית, בראיה אזורית מתכללת

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 20 הערים והשכונות הקהילתיות המרכיבות אותן, הן מוקדי הצמיחה החשובים, המרכיבים יחד את המרקמים העירוניים, וקיימת חשיבות לחזק את התשתית שלהן כמרכזי מסחר ותעסוקה ואת חוויית המגורים האורבנית האיכותית בהן. תהליך התקצוב יהיה זהה לחבילות האזוריות - בשלב הראשון תתוקצב הכנת תוכנית אסטרטגית-כלכלית-עירונית, ולאחר מכן יתוקצב מימוש היוזמות שיוגדרו בה. ▪ יצירת מוקד ים עירוניים תוססים ▪ עוגנים ומנועי צמיחה כלכליים ברמה העירונית ▪ שדרוג והתאמת תשתיות עירוניות (תחבורה ציבורית, שבילים להולכי רגל ולתחבורה "רכה", מבני ושטחי ציבור, מערכות ביוב, מים וניקוז משוכללות , תקשורת מתקדמת) ▪ פתרונות מבוססי חדשנות – הנחת מסד רגולטורי וכלכלי מעודד ליזמים ▪ מתחמים מבנניים, שכונתיים ועירוניים לעבודה מרחוק ▪ מיזמים "רכים" לפיתוח שכונות קהילתיות ( חיזוק המנהיגות וההון החברתי המקומי) ▪ סיפור ומיתוג מקומי ל חיזוק הזהות וההזדהות המקומית על מנת להביא לכדי יישום "תכנית המאה" נדרשת השקעה בסדרי גודל משמעותיים ביותר. לשם כך, נדרשת הקצאה ש ל תקציבי הממשלה ולצידם גיוס השקעות מהמגזר העסקי הישראלי (אג"ח, שותפויות PPP והתקשרויות במודל BOT ), גיוס תקציבים מיהדות התפוצות וכן ממשקיעים מוסדיים ופרטיים מח ו"ל. לשם כך, מוצעת הקמתה של ' הקרן לעתיד ישראל' , אשר תשמש כקרן השקעות לאומיות ותהווה גורם מימוני לפרויקטים השונים המוצעים במסגרת "תכנית המאה" ואשר תתוקצב בסכום כולל של כ- 225 ₪ מיליארד לעשור.

מסמך זה גובש © בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור 21 פרופ' שמאי אסיף , מרכז אקדמי ישראל 100 , הטכניון עו"ד אורלי אריאב , מנהלת תכנית קרסו לדיור חברתי, הגר - מחקר ופיתוח דיור חברתי מיכל ארן , מנהלת אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה, משרד השיכון אלעזר במברגר , מנהל הרשות, הרשות להתחדשות עירונית תומר גוטהולף , מתכנן מחוז דרום, מנהל התכנון צביקה דוד , סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות (בני וצביקה בע"מ), התאחדות הקבלנים הילה הייבלום , אדריכלית מחוז צפון, מנהל התכנון ד"ר עמיאל וסל , מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד השיכון אסף זנזורי , מנהל תכנון ארוך טווח, החברה להגנת הטבע פרופ' שלמה חסון , ראש מרכז מאשא למ. אסטרטגיים עו"ד יפית טווסי , סגנית מנהלת אגף, התאחדות הקבלנים יהודה כתב , יו"ר אגף כוח אדם וסגן נשיא, התאחדות הקבלנים זיו לזר , כלכלן, התאחדות הקבלנים עילם לשם , מנכ"ל, התנועה הישראלית אבי מאיר , מנהל אגף בכיר תכנון ובקרה, משרד ההתיישבות גורי נדלר , מנהל אגף תכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית רונן סגל, מתכנן מחוז חיפה, מנהל התכנון ורד סולומון , אדריכלית ראשית, משרד השיכון שחר סולר , סמנכ"ל אסטרטגיה, מנהל התכנון חיים פייגלין , סגן נשיא, יו"ר אגף יזמות ובניה ויו"ר ארגון הקבלנים בחיפה והמפרץ (צמח המרמן), התאחדות הקבלנים אופיר פישר , מנכ"ל, מצודות עו"ד ניצן פלדמן , סמנכ"לית ומנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים עודד פלוס , יו"ר הוועדה המחוזית מחוז דרום, מנהל התכנון דקלה עדי פרץ , מתכננת מחוז צפון, מנהל התכנון אלה אלכסנדרי , מנכ"לית, מרחב - התנועה לעירוניות בישראל שירי בכר מסימי , סמנכ"לית אגף תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים שלומי בסון , המשנה למנכ"ל, בזן איריס ברקוביץ , ראש צוות תשתיות, מנהל התכנון- מחוז דרום הראל דמתי , מפע״ת חיפה והצפון, משרד התחבורה סול זינגר , מחבר הספר Startup Nation דוד יהלומי , יו״ר מט ה תשתיות ובניה ציבורית, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה ניר יושבסקי , סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות הקבלנים לי- את כהן , מנכ"לית, אשכול גליל מערבי לשעבר יפתח כהן , ראש תחום תכנון ופיתוח, אגף פנים תכנון ופיתוח ברוה"מ עו"ד שרית כרמי , התאחדות הקבלנים ובוני הארץ מרב מורד , מנהלת אגף תכנון, אשכול נגב מזרחי יאיר מעין , מנהל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב תומר נווה , מנהל אסט רטגיה, מועצה אזורית מרחבים ד"ר שי סופר , מדען ראשי, משרד התחבורה פרופ' פנינה פלאוט , ראש המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון עדנה פרדו , מנהלת, ניהול ויעוץ סטטוטרי ניסים פרץ , מנכל, נת"י שי קדם , ראש מנהל תשתיות, משרד התחבורה לשעבר יניב ריבלין , מנכ"ל, Bird פרופ' רפי רייש , מנהל מקצועי, המרכז לחדשנות עירונית, האוניברסיטה העברית

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=