מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור © 85 למרות שקשה להעריך את השפעות הקורונה לטווח ארוך בכל מה שקשור ליכולת לעבודה ול למידה מרחוק, כבר במהלך 2021 חזרו תושבי ישראל לעמוד שעות רבות בפקקים. האומדן ל- 2030 הוא כי ידרשו עוד כ- 60 דקות בממוצע להגיע לעבודה. לצד העובדה שישראל עדיין נחשבת לבעלת רמת מינוע נמוכה יחסית למדינות ה- OECD , ניכר כי בלא שינוי דרמתי בהרגלי התחבורה, מגמת הגודש בכבישים צפויה להימשך ואף להחריף גם בטווח הבינוני – ארוך , עד כדי כך שהגדלת ההשקעה בתשתיות לא תצליח להדביק את קצב הגידול במספר כלי הרכב. ▪ תכנון וביצוע תשתיות תחבורה מתקדמות בנגב ובגליל עפ"י יעדי האוכלוסייה ב- 3.5( 2048 מיליון תושבים ו- 4.5 מיליון תושבים בהתאמה) ליצירת חיים משגשגים במרכזים החדשים. ▪ תכנון – 360 תכנון תחבורה, תוך התחשבות וראיית כלל מרכיבי החיים של התושב , כמכלול אחוד המורכב מרכיבים מסונכרנים המשלימים זה את זה (רכבות, אוטובוסים, נתי בי תחבורה ציבורית, אופניים, וכו'). ▪ תפישה תחבורתית מרחבית, המחברת בין הישובים במרחב וביניהם לבין המטרופולין (באר שבע / חיפה) ואת המטרופולין למרכז הארץ בצורה יעילה. ▪ שימוש בכלכלת פלטפורמה על מנת לעודד נסיעות שיתופיות. ▪ תכנון שמתחיל "מלמטה – למעלה". איסוף מידע מתמשך על צורכי התחבורה של הפרטים במקום נתון, על מנת להביא לתכנון תחבורה מיטבי עבורם , בד בבד עם הגברת האמון בתחבורה הציבורית. ▪ תכנון מערכת תחבורה המתחשבת בשיקולי הסביבה, הן מבחינת שמירה על שטחים פתוחים והן מבחינת הפחתת פליטות חנקן. בתוך כך: עידוד הליכתיות ( walkability ) ו מתן עדיפות לתחבורה ציבורית. ▪ עקרון 15 הדקות – הזמן המירבי שלוקח לתושב/ת להגיע לשירותים חיוניים סביבו, בהליכה, ממקום מגוריו הינו 15 דקות. בתוך כך יצירת ציפוף, רציפות ועירוב שימושים. ▪ עידוד פתרונות חדשניים בתחום התחבורה הציבורית כולל "האבים תחבורתיים" – מעברים קלים ומהירים בין אמצעי התחבורה השונים. ▪ עידוד עבודה מרחוק / עבודה היברידית. ▪ קידום חזון אפס פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים. ▪ תלת ממדיות – פיתוח תחבורה באופן תלת ממדי, כולל תחבורה תת קרקעית, אוו ירית וימית. ▪ יצירת פתרונות לוגיסטיים אזוריים על מנת להפחית עומסים הנגרמים בעקבות שינוע לוגיסטי.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=