מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור © 29 התושב מצפה כי המדינה תספק לו תשתית ברמת הסף הנאותה, אך מרכיבים אלה לכשעצמם אינם נחשבים כגורמי ביקוש. תוכנית המאה רואה בתשתיות הפיזיות כולן – מערכות תחבורה ציבורית יעילות ונגישות בכל חבלי המדינה, מערכות אנרגיה (ייצור והולכת חשמל וגז טבעי), מים וביוב, תקשורת מתקדמת , מחצבות, מוסדות ציבור (ממשלה, חירום, ו בריאות וכו'), בתי עלמין, מערכות לפינוי ולטיפול בפסולת וכדומיהן - תנאי הכרחי לפיתוח. בהתייחס להחלטת הממשלה 2457 , בנושא התשתיות, בה היא מורה להכין "תוכנית פעולה לתכנון אסטרטגי, אשר תעסוק, בין היתר, בייעול השימוש בקרקע ופיתוח מערכות תשתית חיוניות" 13 – תוכנית המאה גורסת שעל הממשלה ליצור מנגנון תכנון וביצוע משולב לכל התשתיות הלאומיות הפיזיות, ולהניחן קודם לפיתוח הדרוש. בראייה צופה פני הכפלת האוכלוסייה, העומס הגדול הקיים כבר עתה על התשתיות, י לך ויגבר משמעותית בכל המ דינה. הדבר מחייב חשיבה מחדש על תכנון התשתיות ומימושן, תוך שימוש יעיל בקרקע, כדי לאפשר פיתוח מושכל של המרקמים הבנויים בערים ובמרחב הכפרי בקצב הדרוש, ובה בעת, לשמור על השטחים הפתוחים הערכיים כעתודה לדורות הבאים. התשתיות כיום אינן מתוכננות ומבוצעות בהתאמה לצרכי הפיתוח, ולא בהתאמה ביניהן, ולא פעם, העדרן מהווה החסם המשמעותי ביותר לפיתוח. קיימים פערים משמעותיים במחירי הדירות בין מרכז הארץ לבין הנגב והגליל, כאשר מחירי הדיור (לקנייה ולהשכרה) במרכז גבוהים פי שניים בקירוב. מחירי הדיור הגבוהים במרכז, מהווים גורם דחיפה ( Push factor ) שגורם לתושבים לחפש אפשרויות אחרות למגורים. עם זאת, מחירי הדירות והשכירות הנמוכים משמעותית בנגב ובגליל, בהשוואה לתל אביב, אינם מספיקים למשיכת מסה קריטית של אוכלוסייה להתגורר בהם, שכן מרכיב הדיור הוא מרכיב קריטי, לא רק בהיבט כמות יחידות הדיור, אלא גם באיכותן, ובמובן עמוק מכך: בחוויית המגורים הכוללת המוצעת לתושבים הקיימים והעתידיים בדירה ובסביבתה. לכן, לצורך מיתון מחירי הדיור במרכז הארץ, קיים צורך מידי ליצור חלופות לדיור איכותי בנגב ובגליל לצ ד פיתוח גורמי המשיכה מחוללי הביקוש – הגורמים שהופכים את הערים בנגב ובגליל לאטרקטיביות. על היצע הדיור להיות מגוון, דיור להשכרה ובר השגה, דירות מותאמות קהלים, צעירים, סטודנטים ו כיוצא באלה. הכוחות שמניעים את הביקוש מיוחסים כיום בעיקר לסגנון החיים, שכן אנשים מגדירים את סגנון החיים המבוקש, ורק לאחר מכן בוחנים היכן יוכלו להשיגו. קהל היעד הפוטנציאלי להגירה ה ם ברובם בני דור ה- Y ובני "המעמד היצירתי". 14 קבוצות אוכלוסייה אלו נוטות לאורבניות בעיקר בגילאים הצעירים, בהם הכרויות והתבססות מקצועית נחשבים כיעדים התפתחותיים שהאגלומרציה האורבנית תורמת להשגתם. כלומר, הדרישה לאורבניות הנה חלק משמעותי בביקוש של "המעמד היצירתי" 13 התוכנית האסטרטגית לדיור .2040 14 "המעמד היצירתי" ( creative class ) בעידן כלכלת הידע, מתאפיין בהון אנושי המחזיק בידע ומומחיות, המהווים הנכסים המרכזיים שלו ואינם תלויי מקום. ובהתאם לכך, יכול סקטור זה לפתח את הכלכלה המקומית בכל מקום בו ייבחר להתגורר.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=