תנועת אור

מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור © 99 ועומד על 465 נקודות לעומת ציון ממוצע של 488 במדינות ה- OECD . 126 מבחני פיז"ה שנערכו בשנת 2018 ומב חני 'טימס' (הישגים לימודיים בתחומי המתמטיקה והמדעים) שנערכו בשנת 2019 הציגו בישראל פערים משמעותיים בין תלמידים בהתאם לנתוני הרקע הסוציו- אקונומי ממנו הגיעו. 127 השוואת ציוני בחינת המיצ"ב בין האוכלוסיי ה היהודית לערבית מלמדת על קיומם של פערים, גם אם לאורך השנים הפער הולך מצטמצם. בכיתות ה' קיים פער בציונים במתמטיקה ובקרב תלמידי כיתות ח' בנוסף גם באנגלית, מדע וטכנולוגיה. כלומר, עם ההתקדמות השנים במערכת החינוך, הפערים הולכים וצומחים. בחינת נתוני בחינות המיצ"ב שנערכו בשנת 2019 מעידות, כי קיימים פערים משמעותיים בשיעו ר ההצלחה בין תלמידים המגיעים מרקע סוציו- אקונומי שונה. ככל שהרקע הסוציו אקונומי של התלמידים גבוה יותר כך הישגיהם נוטים להיות גבוהים יותר. 128 שיעור הזכאות לתעודת הבגרות עולה עם השנים ועמד בשנת 2020 על 79.3% . 129 לצד נתון זה, ניתן למצוא פערים משמעותיים, בין שיעור הזכאות בחברה היהודית הכללית ( 82.7% ) לבין שיעור הזכאות בקרב הלומדים בחינוך החרדי המפוקח ( 37.4% ) ושיעור הזכאים הלומדים בחינוך הערבי ( .)69.6% שיעור הזכאות לבגרות נמוך יותר בקרב תלמידים המשתייכים לאשכולות סוציו- אקונומיים נמוכים . ניתוח לפי מרכזים מעלה, כי קיימים פערים בין שיעור הזכאות לתעודת בגרות במרכז ( 76.5 ) ובין הנגב ( 71.6 ) והגליל ( .)75.2 אחוז הזכאות לבגרות במגזר הבדואי עמד בשנת 2021 על 56.1% והוא נמוך בכ- 43% מהממוצע הכלל ישראלי, ובכ- 37% משיעור הזכאים בחברה הערבית הישראלית. אחוז הזכאים לתעודת בגרות, אשר עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות במדינת ישראל גבוה יותר במרכז ( 66.2% ) לעומת בנגב ( ( 59.3% ) ובגליל 59.5% ). זאת, במגמה הפוכה מתמונת הפערים במדדים כגון צפיפות בכתות, יחס מורה- תלמידים וכמות שעות העומדות למורה לכל תלמיד. רשויות מקומיות בעלות תקציבים גדולים יותר, יכולות להשקיע יותר משאבים בחינוך הבלתי פורמלי בתחומן, לעומת רשויות עם תקציבים מצומצמים יותר. חינוך בלתי פורמאלי הינו בעל השפעות חיוביות נרחבות. כאשר המשתתפים בו לוקחים חלק לאורך זמן ובאופן קבוע, ניתן לראות השפעות כמו שיפור בהישגים הלימודיים, צמצום בעיות משמעת, שיפור ביכולות אישיות וחברתיות, שיפור בדימוי העצמי, פיתוח כישורי מנהיגות, ומניעת התנהגויות סיכון. בישראל, משרד החינוך הינו הגורם האחראי לפעילויות הבלתי פורמאליות, אך אין חובה חוקית לקיים פעילויות שכאלה, ועל כן בידי הרשות המקומית היכולת לקבוע את מידת השקעתה בתחום. 130 126 OECD, Better life index 127 OECD , תוצאות מבחן PISA לשנת 2018 128 משרד החינוך, תוצאות מבחני מיצ"ב, תשע"ט 129 הכנסת- מרכז מחקר ומידע, מערכת החינוך בישראל, סוגיות נבחרות, .2015 130 הכנסת- מרכז מחקר ומידע, פילוח תקציב משרד החינוך על חינוך בלתי-פורמל י לילדים ולנוער ברשויות המקומיות, .2017

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=