מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור © 117 חזון "ישראל – 2048 עתיד משותף " חותר לצמיחה דמוגרפית משמעותית בנגב ובגליל כך שמחצית מתושבי ישראל יתגוררו באזורים אלו, קרי, כשמונה מיליון איש בשני מרכזי חיים חדשים. מחד, השטחים הפתוחים הטבעיים והשטחים החקלאיים מהווים מרכיבים חשובים ביצירת החוזקות שיאפשרו את צמיחתם של המרכזים החדשים: מרח ב כפרי חזק המתבסס על חקלאות ההולכת והופכת טכנולוגית, מתועשת ומקיימת, הינו נדבך חשוב ומשלים להתבססות התיישבות עירונית בסביבתו. מעבר לכך, מרחב עשיר בנופי טבע ומורשת, שמורות וגנים, הינו מרחב המעניק איכות חיים ומבסס זהות מקומית לתושביו. מאידך, השמירה על השטחים הפתוחים ככלל, תלויה בהצלחה בהקמת המרכזים, והיא מניע מרכזי לפיתוחם. לחצי הפיתוח ההולכים ומתעצמים באזור המרכז מאיימים כיום על שטחים אלו, מצמצמים את החקלאות, חוסמים מסדרונות אקולוגיים ומביאים לקריסת מערכות אקולוגיות, כל עוד שאינם מכוונים לעיבוי הערים ה קיימות פנימה, ולהרחבתן בצורה צמודת דופן, מושכלת, מדודה וזהירה. מרכזים אורבניים חזקים בנגב ובגליל הם הפתרון להפחתת לחצי הפיתוח על השטחים הפתוחים והחקלאיים במרכז ולביסו ס פרדיגמת פיתוח חסכנית ויעילה בשימוש בקרקע, המייצרת איכויות דווקא בסביבה העירונית. במסמך זה יפורטו ההזדמנויות והאיומים המרכזיים העומדים בפני הסביבה והחקלאות בישראל וכיצד יש לתת להם מענה, לשם הקמת המרכזים החדשים ולהתמודדות עם משברי האקלים, המגוון הביולוגי ובטחון המזון המתעצמים. שטחה הקטן של מדינת ישראל וצפיפות האוכלוסין הגוברת, מייצרת לחץ גובר על השטחים הפתוחים, המהווים בית גידול למגוון ביולוגי מן העשירים בעולם. מדינת ישראל פועלת לשמירת הסביבה, בדגש על אזורים רגישים אקולוגית המכילים נכסים חשובים של נוף, מורשת ומגוון ביולוגי. קיים איום מתמיד על השטחים הפתוחים ועל המגוון הב יולוגי, הנעוץ במספר מקורות מרכזיים: פיתוח עירוני, פרברי ותשתיתי - פיתוח ה נעשה מחוץ לאזורים שהוגדרו סטטוטורית כראויים לכך, בדגש על מרקמים בתוכניות מתאר ארציות (תמ"א 35 או 1 ) ומחוזיות, לרוב על בסיס תוכניות שמקדמת המדינה עצמה, באמצעות משב"ש ורמ"י, באישור הותמ"ל, שבסמכותה לעקוף את תוכניות המתאר. חמור במיוחד הפיתוח הפרברי, בעל הצפיפות הנמוכה, שאינו יעיל בשימוש בקרקע, צורך יותר תשתיות ומעודד יותר נסיעות מאשר פיתוח עירוני צפוף. פיתוח התיישבותי בלתי מוסדר - ההתיישבות הבדואית ("הפזורה") אשר מכסה שטח ענק בן 600 קמ"ר בנגב אינה מוסדרת חוקית ומכאן שלא רק שהיא פוגעת בפועל בשטחים בעלי רגישות אקולוגית, אלא שגם אמצעי תשתית ואכיפה שונים, ה מאפשרים צמצום של פגיעה זו, אינם מיושמים בשטח זה. בעשור האחרון פועלת המדינה בהיקף נרחב ובהשקעת משאבים רבים להסדרת ההתיישבות ופיתו ח היישובים הבדואים, אך חרף זאת, היא מתקשה להגיע לכלל התושבים ולעמוד באפקטיביות תוך יצירת הסכמות, ביעדי ההסדרה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=