תנועת אור

מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור © 138 ▪ עיר צמיחה: עיר או גוש ערים קטן (עיר מסדר גודל שלישי או עיר שלישונית) בעלי פוטנציאל צמיחה ותפקוד כמרכז ברמה מקומית מוגבלת, המאכלסת 100-200 אלף תושבים. אלו ערים שצפויות לצמוח במהירות ועשויות לזכות בעתיד הרחוק במעמד עיר מטרופולין משני. להגדר ה זו מתאימות, בין היתר, ערד, ירוחם, אופקים, שדרות, מצפה רמון, בית שאן, מעלות, קריית שמונה ועוד. להגדרה זו מתאימות גם ערים חדשות, בהן כוסף, נווה גוריון וקצרין. ▪ יישובים קהילתיים/כפריים – בחבלי הארץ ולא כחלק ממרקם עירוני. עדכון סוגי הישובים והצפיפויות למרקמים עירוניים לפי התמ"מים - קביעת יעדים של צפיפות והיקף אוכלוסייה, במטרה להגיע ל- 1-1.5 מיליון תושבים בערי המטרופולין, 300-500 אלף תושבים במטרופולינים משניים מרכזיים ו- 100-200 אלף תושבים בערי צמיחה. לצד זאת, הגברת השימוש היעיל בקרקע גם ביישובי המרחב הכפרי, בהתאם למיקומם הגיאו-חברתי-כלכלי. היררכיה וחלוקות משנה בתוך היישובים העירוניים - על מנת לחזק את המשילות והקהילתיות של הערים - תהליכי הביזור אינם נעצרים בין הממשלה למחוזותיה, או בין המחוזות לאשכולות, אלא ממשיכים למרקמים העירוניים, ל רשויות המקומיות ובתוך הערים לקהילות. העיר, כמו המועצה האזורית, היא קהילה של קהילות, תוך חלוקה תפקודית וניהולית בערים , כמפורט בתרשים להלן. ▪ רובע - ככל שמספר תושביה של עיר עולה על 50,000 תושבים, או שקיימת הפרדה פיזית בין חלקיה, יהוו הרובעים יחידות תפעוליות ומנהלתיות עצמאיות, בדומה לנהוג בערים גדולות ומתקדמות בארץ ובעולם, עם מבנה קהילתי עצמאי, ומנהיגות מקומית עם אחריות וסמכות.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=