מסמך זה גובש בשותפות של מאות א.נשי מפתח, בריכוז מעבדת גוטסמן לעתיד ישראל, מיסודה של תנועת אור © 118 זיהום מסוגים שונים וביניהם השלכת פסולת פיראטית - מגוון רחב של סוגי פסולת מוצא את דרכו לשטחים הפתוחים במקום לאתרי הטמנה ומִחזור מוסדרים, בעיקר פסו לת בניין. האתרים הפיראטיים פוגעים בנוף ומייצרים זיהום אקולוגי, זיהום מי תהום ומפגע אסתטי. פגיעה במסדרונות אקולוגיים - אזורים אלו מחברים בין אזורי ליבה לשימור ומאפשרים את התפקוד הקריטי של תנועה רציפה של חיות וצמחים. מסדרונות רבים אינם מוכרים כחלק מהותי מן ה מערכת האקולוגית ולכן אינם זוכים להגנה סטטוטורית או אחרת ומצויים תחת לחצי פיתוח ומפגעים מגוונים אחרים, בהם התפשטות מינים פולשים, ריבוי שריפות, זיהום אור ועוד . על אף ירידת קרנה של החקלאות כענף כלכלי בעולם המפותח, שימורה ופיתוחה ממשיך להיתפש כיעד מדינ יות מרכזי. חשיבות החקלאות אינו רק בהיקף הייצור הכלכלי שלה, אלא גם, כאמור, במשמעותה כחלק ממערך השטחים הפתוחים המשמרים מגוון ביולוגי, שטחי חלחול וכד'; לחקלאות תפקיד חשוב בפיתוח המרחב הכפרי, ביצירת ובשימור אתוס ומורשת; ולבסוף, החקלאות הלאומית מייצרת ביטחון תז ונתי, שמשמעותו הולכת וגוברת עם התגברות משברי אספקה עולמיים בשל אסונות טבע וקונפליקטים פוליטיים ומסחריים. פיתוח בטחון המזון, נוכח זאת, זוכה לעידוד ול תמיכה ממשלתיים; המגזר החקלאי הישראלי היה לאחד ממנועי החדשנות הבולטים בישראל והיה הבסיס לענפים המשגשגים כיום של הפוד והאגרו-טק. בשל שינויים מבניים בכלכלה, כיום פחות מ- 3% מתושבי ישראל עוסקים בחקלאות. עליית הביקושים לפיתוח עירוני הפעילו לחצים גוברים על השטחים החקלאיים שהומרו (בפועל או בתכנון) לשטחים לפיתוח עירוני, פרברי או תשתיתי. גם התבססות הדרישה להגנה על שטחים טבעיים מנעה התרחבות נוספת של שטחי החקלאות. שטח הקרקע החקלאית לנפש בישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח ( 0.35 דונם לנפש) והיקף זה ממשיך לצנוח בהתמדה אל מול לחצי הפיתוח.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=